לאף יהודי אין ספק קל שבקלים שהרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה מלאך בדמות אדם , להלן מספר סיפורים מתוך הספר המרתק: "אביהם של ישראל" לעילוי נשמת מורנו הרה"ג מרדכי אליהו בן מזל , קישור למאמר המלא מופיע בתחתית העמוד. קריאה נעימה.

סיפורים מרתקים מתוך הספר "אביהם של ישראל" - על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

1) אף אחת לא צריכה טבילה
זהו אחד הסיפורים המופלאים ביותר שאפשר לספר על מו"ר הרב אליהו זצ"ל. המקרה הזה קרה בתקופת ההקפאה של יצחק רבין, שאסר לבנות ביהודה ושומרון שום מבנה ציבור. והיה ישוב צעיר שעוד לא נבנה בו מקווה. ראש המועצה הדתית במקום פנה אל הרב אליהו ואמר לו: אנו מוכרחים מקווה בישוב ויש הקפאה ואיסור על בנייה, מה נעשה?

ענה לו הרב: קודם כל, עכשיו בישוב לא תצטרכו מקווה. לתמיהת ראש המועצה הדתית, הסביר הרב כי כל הנשים עכשיו תהיינה בהריון. בינתיים, הוסיף הרב, תפנה לקצין הבכיר במקום ותסביר לו את הבעיה ויהי לך פתרון.

ראש המועצה הדתית פנה לרב הישוב ואמר לו: דע לך שהרב אליהו אמר שכל הנשים בישוב הן כעת בהריון או שיהיו בהריון. כך שאין דחיפות למקווה כעת. ובעניין הבנייה אמר לי ללכת למפקד הצבאי האחראי על איסור הבנייה במקום ולהסביר לו.

רב הישוב התפלא על התשובה של הרב אליהו, אבל אמר לאשתו לבדוק בעדינות אם אכן המצב של כל הנשים בישוב הוא כזה. היא חזרה אליו מופתעת ואמרה לו: אכן. כל הנשים בישוב בהריון. לא צריכות מקווה.

בינתיים הלך ראש המועצה הדתית למפקד הצבאי באזור והסביר לו את חשיבות העניין וגם סיפר לו את מה שאמר הרב אליהו ומה שקרה. אמר לו הקצין: תבנו במהירות את המקווה. בתקופה הזאת אני לא אבדוק מה קורה אצלכם בישוב. וכשתגמור לצקת את הגג, תודיע לי ואני אבוא לצעוק עליכם, ובזה נגמור את העניין. וכך היה, אחרי שיצקו את הגג – הודיע ראש המועצה הדתית לקצין שנגמרה הבנייה של המקווה. הוא בא באותו יום עם שיירה של ג'יפים וראה את המקווה בנוי. מיד הוא עשה במקום הצגה של צעקות וטלפונים ויצא מדעתו מרוב כעס. אבל אחר כך הוא אמר: כבר גמרתם ואין ברירה. לא אהרוס לכם את המקווה.

אחרי שנבנה המקווה בא ראש המועצה הדתית לרב אליהו ואמר לו: עכשיו חודש אלול ומה יהיה על המים, האם נמלא את המקווה באמצעות קרח? אמר לו הרב אליהו: חכה כמה ימים.

בכ"ה אלול הרב אליהו היה בערב שנעשה לכבוד ישיבת ההסדר בצפת. הוא היה באותו יום בכמה מקומות בצפון שדיבר בהם על תשובה והתחזקות, ולא הספיק להתפלל ערבית עד אחרי האירוע בצפת. כשסיים הרב אליהו לדבר בצפת לפני כל הקהל, הלך להתפלל ערבית בציון של הרשב"י. ואחרי התפילה הוא אמר למשמשו הרב זעפרני: תתקשר עכשיו לנתן נתנזון ותאמר לו שלא ימלאו את המקווה במי קרח כי זה לא הכי מהודר. עד ראש השנה המקווה שלהם יהיה מלא במים על כל גדותיו.

אמר לו נתן נתנזון כי האזור הוא לא אזור של גשמים והתקופה היא גם כן לא תקופה של גשמים, ומקווה צריך כמה וכמה גשמים בכדי להתמלא. אמר לו הרב: אף על פי כן. עד ראש השנה המקווה יתמלא.

בערב ראש השנה נפתחו ארובות השמים וגשם עז ניתך באותו אזור. המקוואות והאוצרות של המקווה נתמלאו כולם והמקווה הייתה פתוחה לנשים היולדות כבר בראש השנה.  (הרב מרדכי נגארי, רב העיר מעלה אדומים, מתוך הפרק "טהרה")

2) מי כאן הלל?
‏יהודי שלא הקפיד על שמירת התורה ומצוותיה בהידור, שמע את הסיפור על הלל הזקן, כיצד אחד התערב עם חברו שיצליח להרגיז את הלל. הוא הגיע אליו בערב שבת כשהלל התרחץ, והפריע לו בשאלות טיפשיות. למרות זאת הלל לא כעס כלל. ‏ביקש שומע הסיפור לדעת אם לרבנים של היום ישנה אותה סבלנות. הוא חשב לעצמו: "הרי הם וודאי מכירים את המעשה, ואולי אף משתמשים בו בדרשותיהם. רצוני לבדוק אם הם אכן מקיימים את הנאמר: 'נאה דורש ונאה מקיים'.

הוא הכין רשימה טלפונית של כמה רבנים מוכרים. בשעה שתיים לפנות בוקר התקשר לאחד הרבנים, ושאל שאלה תמימה: "מה מברכים על תפוח מצופה בסוכר?" התגובה של הרב ניתנה באופן מיידי: "האם אינך יכול להתקשר בשעה יותר נורמאלית, כדי לשאול שאלות כאלו???", והשפופרת נטרקה.

מיודענו המשיך להתקשר לרב אחרי רב. לכולם היה מכנה משותף: כעס על כך שמעירים ‏אותם באמצע הלילה בשביל דבר כזה.
‏
בשעה שלוש לפנות בוקר חייג לרב מרדכי אליהו זצ"ל. כאשר הרים הרב את השפופרת, ‏שאל האיש: "האם אני יכול לשאול שאלה?"
‏
"בבקשה", ענה הרב, "רק תאמר לי האם השאלה סובלת דיחוי עד שאטול את ידיי?" הבחור הסכים, ולאחר זמן קצר נשמע קולו של הרב אליהו בטלפון: "כן, אני מוכן לשמוע!"

כאשר הציג את שאלתו בעניין התפוח המצופה בסוכר, ענה הרב אליהו תשובה מפורטת ולבסוף הפטיר: "אתה יכול להתקשר אלי ולשאול כל שאלה שתרצה, ומתי שתרצה!"

(הרב טוביה ליצמן, מתוך הספר: "סיפורים שאהבתי לספר", מתוך הפרק "ענווה"(

3) השם שפתיי תפתח
בני הגיע כבר לגיל שלוש ועדיין לא דיבר. לקחנו אותו לטובי המומחים אך לא היה בידם פיתרון למצוקתנו. החלטתי להגיע לרב אליהו זצ"ל ולבקש את ברכתו.

כיוון שאני מרגיש קרוב מאוד לרב, הרשיתי לעצמי להיות קצת "חוצפן": לקחתי את בני הקטן, הושבתי אותו על ברכי הרב ואמרתי לרב: הרב, הילד שלי לא יוצא מכאן, עד שהוא לומד לדבר.

הרב חייך אל בני, שם את אצבעו על שפתיו, ואמר לו: "ה' שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך". בני בן השלוש יצא מהרב מדבר. (הרב אליהו שרים - ראש ישיבת 'תורה והוראה', תל אביב, מתוך הפרק "תחיית המתים")

4) הרב לומד עם בניהו בן יהוידע
סיפרה אשתו של הרב כדורי זצ"ל, שיום אחד היא הגיעה לרב אליהו זצ"ל וראתה שהוא לומד עם אדם בעל מראה מרשים עד מאוד, הלבוש בלבן. מכיוון שלא רצתה להפריע להם בלימודם, החליטה לשוב ביום למחרת. משבאה למחרת היום, סיפרה לרב שהיא הגיעה אמש אך מכיוון שלא רצתה להפריע לו ללמוד עם מי שהיה איתו בחדר החליטה לחזור למחרת.

תמה הרב ושאל אותה: "האם ראית אותו?" והיא ענתה: "כן. מדוע הרב מתפלא?" "אם כך" אמר לה הרב, "זכית לראות את בניהו בן יהוידע!" (יצחק, מתוך הפרק "רוח הקודש") לקריאת המאמר השלם כפי שמובא באתר "ברסלב" לחצו כאן:
"אביהם של ישראל - דברים שאמר בנו של הרה"ג מרדכי אליהו הרב שמואל אליהו"