האם פיקוח נפש דוחה שבת גם על בעלי חיים? הצלת בהמה בשבת מותרת?
שאלה:
האם מותר לחלל שבת על מנת להציל בעל חיים?? אם אפשר לצטט מקורות בבקשה
תשובה:
בראש ובראשונה דע לך ששאלת שאלה ממש יפה , לא מדובר בנושא פשוט בכלל ויש בנושא מחלוקת אחרונים, אני מצטט לך דברים שראיתי בנושא, בתקווה שזה יועיל לך
אבל באופן כללי, אם אין טורח גדול בדבר מותר יהיה להציל את בעל החיים, אבל אם יש טורח בדבר כגון נסיעה וכיוצב' יש לאסור, לקריאת תגובה נפלאה שכבר העלאתי בנושא בקישור הבא: "מותר להציל דג שקפץ מהאקוואריום בשבת? פיקוח נפש"
נאמר במס' שבת (קכח ע"ב): "אמר רב יהודה אמר רב: בהמה שנפלה לאמת המים - מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה, ואם עלתה – עלתה. מיתיבי: בהמה שנפלה לאמת המים – עושה לה פרנסה במקומה בשביל שלא תמות. פרנסה – אין, כרים וכסתות – לא! – לא קשיא; הא – דאפשר בפרנסה, הא – דאי אפשר בפרנסה. אפשר בפרנסה – אין, ואי לא – מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה, והא קא מבטל כלי מהיכנו! – סבר, מבטל כלי מהיכנו – דרבנן, צער בעלי חיים – דאורייתא, ואתי דאורייתא ודחי דרבנן".
וכך באר זאת המאירי: "בהמה שנפלה לאמת המים בשבת מביאים כרים וכסתות ומניחים תחתיה ואם עלתה עלתה, ואע"פ שמבטל כלי מהיכנו שהרי משליכו לתוך המים הואיל ואיסור ביטול כלי אינו אלא מדברי סופרים מפני שהוא דומה לבונה שכל שאינו יכול ליטלו הוא נראה כמוסיף בנין על הקרקע, וצער בעלי חיים מן התורה כדכתי' עזוב תעזוב עמו – מותר, ומ"מ דוקא כשאין יכול לפרנסה שם אבל אם יכול לפרנסה שם עושה לה פרנסה במקומה עד מוצאי שבת".
ופסק השו"ע (או"ח סי' שה סי"ט): "בהמה שנפלה לאמת המים, אם המים עמוקים ומפני כך אינו יכול לפרנסם במקומם, מביא כרים וכסתות ונותן תחתיה משום צער ב"ח אע"פ שמבטל כלי מהיכנו".
ובסעיף כ: "מותר לומר לאינו יהודי לחלוב בהמתו בשבת משום צער בעלי חיים שהחלב מצערה, והחלב אסור בו ביום. וי"א שצריך לקנותו מן האינו יהודי בדבר מועט, שלא יהא נראה כחולב לצורך ישראל".
והעיר המגן אברהם (סי' שה ס"ק יא): "צער בעלי חיים – דהוא דאורייתא ודחי ביטול כלי מהיכנו דהוא דרבנן, וא"ת מ"ש מסל לפני האפרוחים דשרי בסימן ש"ח סל"ט י"ל דהתם יכול להפריחן משא"כ כאן דדלמא לא תעלה (רשב"א), והרמב"ם ס"ל דהכא כיון דאינן ראוים להשתמש בהן בעוד המים עליהם מקרי ביטול כלי מהיכנו אף לכשתעלה הבהמה (מ"מ פכ"ה) ונ"ל דוקא בכרים וכסתות אבל בגדי מלבוש ראוים להשתמש וכ"מ סימן ש"א סמ"ו וסי' ש"ב ס"ט כתב הרמב"ם אסור להעלותה בידים ומשמע דאע"ג דאיכא צער ב"ח אסור דאין לנו לדמות גזירות חכמים זה לזה, דיש דברים שהעמידו אפי' במקום כרת עסי' תצ"ח ס"י ופשוט דמותר לומר לעכו"ם להעלותה כמ"ש ס"ך".
והשפת אמת (שבת קכח ע"ב) השיג על המג"א: "שם בגמ' צער בע"ח דאורייתא ואתי דאורייתא ודחי דרבנן לכאורה קשה לפ"ז אמאי לא התיר אלא ע"י כרים וכסתות ולא להעלותה בידים כיון דצבע"ח דאורייתא ואיסור טלטול הבהמה בידים לא הוי אלא מדרבנן, והי' נראה דבאמת גם זה מותר אלא דלכתחילה טפי עדיף להתיר להניח כרים וכסתות, אולם המג"א (סי' ש"ה ס"ק י"א) הוכיח מלשון הרמב"ם דאפי' אם תמות אסור בידים דאין לדמות גזירות חכמים זה לזה ע"ש, ואין ראייתו מוכרחת, [ובא"ר שם מתיר כשאי אפשר ע"י כרים], ועי' ברא"ש בשם הר"מ שהוכיח מכאן דמותר לומר לעכו"ם לחלוב בהמה בשבת מטעם צער בע"ח משמע דכל השבותין שוין בזה, מיהו אפשר דשבות ע"י עכו"ם קיל טפי כמ"ש הפוס'".
ניתן ללמוד שישנה מחלוקת אחרונים האם כל פעולה דרבנן הותרה בשבת למניעת צער מבעל חיים, אם תרצה לעיין יותר בסוגייה וללמוד הדק היטב את החומר, אתה מוזמן.
שלא תחשוב שאני גאון , הסוגייא מופיעה באתר הבא: "חבל נחלתו - סוגיית שבת"
אני בסך הכל חיפשתי לך מקורות בנושא והשתדלתי לשמח אותך אח יקר זה הכל.
תגיות:
פיקוח נפש לחלל שבת על בהמה פרה שנפלה לבור צער בעלי חיים דאורייתא מסכת שבת בהמה אמת המים כרים וכסתות מבטל כלי המאירי
