אם יש על השולחן מלא מאכלים, על מה מברכים קודם? מהם דיני קדימה בברכות?
שאלה:
אם נגיד ש לי בצלחת כל מיני מאכלים והברכות שלהם שונות למשל מזונות ופרי האדמה) אני צריכה לברך על כל אחד בנפרד?
תשובה:
מברכים ברכה אחת על מזונות ומכוונים על כל מיני המזונות שבשלחן ואז אין צורך לברך על כל אחד בנפרד, מברכים בורא פרי הגפן אם יש שם יין, מברכים בורא פרי העץ אם יש שם פרי עץ ומכוונים לפטור את כל פירות העץ שבשולחן, אח"כ מברכים בורא פרי האדמה ומכוונים לפטור את כל מה שברכתו בורא פרי האדמה ולבסוף אם חוזרים ושותים מברכים שהכל. כדי לזכור את הסדרתזכרי את המילים:מגע א"ש -מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.לפרטים נוספים לחצו כאן וקראו את החומר מאתר "ברסלב" - דיני קדימה בברכות.
כתוב בתורה (דברים ח, י):
"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ".
מכאן שהחיוב לברך ברכת המזון מדאורייתא הוא במידה ואדם אכל ושבע. אבל חכמים החמירו
ותיקנו שאפילו אם אכל כזית או כביצה (וכדלקמן) חייב לברך ברכת המזון.
לקריאת כל החומר היכנסו לאתר ישיבה.ORG - לחצו כאן להרחבה בדיני ברכות.
דיני קדימה בברכות \ הרחבה \ לקוח מאתר הלכה יומית של הרב עובדיה יוסף.
פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל הם שבעה מינים, ככתוב (דברים ח. ח.) ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. (ופירוש "דבש": תמרים. וכמבואר בירושלמי פ"א דביכורים ה"ג.) ופירות שבעת המינים קודמים לברכה לכל שאר מיני פירות העץ, וכגון שנמצאים לפניו תפוחים ותמרים (שהתמרים הם משבעת המינים), או שקדים וצימוקים (שהצימוקים הם משבעת המינים, שהרי הם באים מהגפן,) מברך תחילה על אותו מין שהוא משבעת המינים, ואוכל ממנו, ואחר כך אוכל מה שירצה. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף אם אותו המין שאינו משבעת המינים, חביב עליו יותר, כגון שחביבים עליו התפוחים יותר מן התמרים, או השקדים יותר מן הצמוקים, לעולם שבעת המינים קודמים, לברך עליהם תחילה (משום שקדימתן בברכות היא לא מחמת חביבותן, אלא מחמת חשיבותן שנזכרו בפסוק.) וכל הקודם בפסוק בשבעת המינים עצמם, קודם לחברו, דהיינו למשל, התאנה קודמת לענבים, שכן בפסוק היא מוזכרת ראשונה, ותמרים קודמים לענבים, כי התמרים נכתבו שניים אחרי מילת "ארץ" שבפסוק (ארץ זית שמן ו"דבש",) והגפן נכתב שלישי למילת "ארץ" הראשונה שבפסוק (ארץ חיטה ושעורה ו"גפן",) ולכן התמרים קודמים גם לתאנה ולרימון, משום שחשיבות הפרי נמדדת, על פי קרבתו למילת "ארץ" שבפסוק. נמצא משפט הקדימה בברכות שבעת המינים כך הוא: ברכת "המוציא לחם מן הארץ" קודמת לכל דבר, (ומפני כך מכסים את החלות לפני הקידוש ביין בשבת ויום טוב, להראות כאילו אין כאן פת לפנינו בכדי להקדימו, וכפי שביארנו כבר בהלכות קידוש,כי כל דיני הקדימה הם דווקא כשנמצאים שני המינים לפניו וברצונו לאכול משניהם, אבל אין צורך להמתין עד שיבא לפניו המין שמוקדם לברכה.) ולאחר מכן ברכת "בורא מיני מזונות", ולחם או עוגה שעשויים מקמח חיטה, קודמים ללחם או לעוגה שעשויים מקמח שעורים, שהרי חיטה נכתבה בפסוק לפני שעורה. ואחריהם זית, ואחריו תמרים, ואחר כך ענבים, ואחר כך תאנים, ואחר כך רימונים, ואחריהם שאר מיני פירות העץ. וברכה אחת שמברך "בורא פרי העץ" פוטרת כל מיני פירות העץ שבדעתו לאכול כעת. אם טעה והקדים פרי עץ המאוחר בפסוק לחברו, כגון שבירך "בורא פרי העץ" על רימון, ויש לפניו תאנים, או אפילו בירך על פרי שאינו משבעת המינים, כגון תפוח, ויש לפניו פירות משבעת המינים, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שוב. שאין משפט הקדימה של שבעת המינים כסדרן, אלא לעניין לכתחילה ולא לעכב בדיעבד. לכניסה לאתר הלכה יומית לחצו כאן.
דיני קדימה בברכות (לקוח מאתר ישיבה.ORG)
למרות שהתורה חייבה ברכה על אכילת פת, יש חובה לברך גם על אכילת כל סוגי המאכלים לפניהם ולאחריהם, ויש על ברכת שאר המאכלים דינים בעניין קדימה בברכותיהם. והכלל הוא מג"ע א"ש - ואלו ר"ת של דיני הקדימה: מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.
דיני קדימה בשבעת המינים
הגמרא בברכות (דף מ"א ע"ב) מביאה מעשה שממנו לומדים דין קדימה בברכות בשבעת המינים, וז"ל: "רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני (ולא אכלו לחם באותה סעודה, והביאו לפניהם תמרים ורימונים), שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא (בירך על תמר ואכלו ללא לחם) אמר ליה רב חסדא, לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק, כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה (ומדוע ברכת עליו בתחילה?) אמר ליה (רב המנונא), זה שני לארץ, וזה חמישי לארץ. אמר ליה (רב חסדא), מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך" (ומבאר רש"י מי יתן לי רגליים של ברזל ולא של עצם ובשר, ונשמש אותך ונלך אחריך תמיד, כדי ללמוד ממך את ההלכה).
וכך נפסקה ההלכה שכל הקודם "לארץ" בפסוק קודם לברכה. ולפי זה יוצא שהסדר לענין קדימה בברכות הוא: זית, תמר, ענבים, תאנה, רימון (ועיין לרמב"ם פ"ח מהל' ברכות הל' יג שסובר שיש להקדים את החביב, ועיין לשו"ע סי' רי"א סעי' ב' וסעי' ד').
