מתי מברכים המוציא ומתי מזונות? מה הכלל בזה?
מספר סידורי: 33137
שאלה:
על מה צריך לברך המוציא ועל מה צריך לברך מזונות? והאם אפשר לצרף אורז לשאר מזונות לעניין ברכה אחרונה וראשונה?
תשובה:
מאפה שהבצק שלו נילוש במי פירות או חלב והטעם של החלב או הפירות ניכר במאפה, מברכים עליו מזונות אבל אם הטעם לא ניכר, מברכים עליו המוציא. (וכן הדין לבצק של פיצה) לחמניות מתוקות - כמו ששאלת, אם מרגישים את המתיקות של הלחמניה היטב בוודאות מברכים על הלחמניה המתוקה בורא מיני מזונות אבל אם אין הרבה הבדל בין הלחמניה לחלה רגילה יש לברך המוציא. כך גם על בייגלה, אם הטעם של הסומסום ניכר מברכים מזונות ואם אינו ניכר יברך "המוציא". לחם מטוגן - עם שמן וביצים: אפילו אם אדם רוצה לאכול שיעור שהוא פחות מכזית הוא צריך לברך המוציא. פיצה - את רוב הפיצות של היום לשים בחלב, לכן אם טעם החלב ניכר מברכים מזונות, אם לא, המוציא. אם הרסק שעל הבצק של הפיצה נבלע בבצק וטעם הבצק השתנה מברכים מזונות, אם לא, המוציא. כדי לצאת מספק, כדאי לאכול 2 מנות של פיצה לפחות ואז לברך המוציא (2 פיצות עבות) בד"כ 2 פיצות עבות מגיעות לשיעור של 230 גרם ואז אין שום בעיה הלכתית, נוטלים ידיים ומברכים המוציא וברכת המזון בסוף. מלווח – אם הטעם של המרגרינה ניכר מברך מזונות, אם לא, המוציא. אם טגנו את המלווח במעט שמן יברך בורא מיני מזונות. בעניין שילוב של מזונות ואורז כפי ששאלת. אצטט לך את תשובתו של הרב שמואל אליהו. צירוף מספר סוגי קמח לשיעור בצק שנלוש גם מקמח חיטה או ממשהוא אחר מ5 מיני דגן, וגם מקמח תירס או קמח תפוח אדמה וכד' שאינם מ5- מיני דגן. וכן האוכל אורז ואטריות יחדיו. במקרה זה צריך לדעת מה יחס התערובת: האם לברך בורא נפשות או מעין שלש אם כמות הקמח מ5- מיני דגן: עד 12.5% - בכל מקרה יברך בורא נפשות. ולענין ברכה ראשונה - אם ניכר טעם הקמח מ5- מיני דגן - יברך “מזונות”, אחרת - “שהכל”. בין 12.5%-16.6%- מקרה זה בספק ולכן לא יאכל מאכל כזה. כי יש אומרים ש"אכילת פרס" היא 3 ביצים, ויש אומרים 4 ביצים. בין 16.6%-50% - אם משער שאכל "כזית" מקמח 5 מיני דגן (בהתאם ליחס התערובת) בזמן של 4 דקות - יברך "מעין שלש". אחרת יברך "בורא נפשות". מעל -50% אם אכל "כזית" ב4- דקות - יברך "מעין שלש".
שאלה:
על מה צריך לברך המוציא ועל מה צריך לברך מזונות? והאם אפשר לצרף אורז לשאר מזונות לעניין ברכה אחרונה וראשונה?
תשובה:
מאפה שהבצק שלו נילוש במי פירות או חלב והטעם של החלב או הפירות ניכר במאפה, מברכים עליו מזונות אבל אם הטעם לא ניכר, מברכים עליו המוציא. (וכן הדין לבצק של פיצה) לחמניות מתוקות - כמו ששאלת, אם מרגישים את המתיקות של הלחמניה היטב בוודאות מברכים על הלחמניה המתוקה בורא מיני מזונות אבל אם אין הרבה הבדל בין הלחמניה לחלה רגילה יש לברך המוציא. כך גם על בייגלה, אם הטעם של הסומסום ניכר מברכים מזונות ואם אינו ניכר יברך "המוציא". לחם מטוגן - עם שמן וביצים: אפילו אם אדם רוצה לאכול שיעור שהוא פחות מכזית הוא צריך לברך המוציא. פיצה - את רוב הפיצות של היום לשים בחלב, לכן אם טעם החלב ניכר מברכים מזונות, אם לא, המוציא. אם הרסק שעל הבצק של הפיצה נבלע בבצק וטעם הבצק השתנה מברכים מזונות, אם לא, המוציא. כדי לצאת מספק, כדאי לאכול 2 מנות של פיצה לפחות ואז לברך המוציא (2 פיצות עבות) בד"כ 2 פיצות עבות מגיעות לשיעור של 230 גרם ואז אין שום בעיה הלכתית, נוטלים ידיים ומברכים המוציא וברכת המזון בסוף. מלווח – אם הטעם של המרגרינה ניכר מברך מזונות, אם לא, המוציא. אם טגנו את המלווח במעט שמן יברך בורא מיני מזונות. בעניין שילוב של מזונות ואורז כפי ששאלת. אצטט לך את תשובתו של הרב שמואל אליהו. צירוף מספר סוגי קמח לשיעור בצק שנלוש גם מקמח חיטה או ממשהוא אחר מ5 מיני דגן, וגם מקמח תירס או קמח תפוח אדמה וכד' שאינם מ5- מיני דגן. וכן האוכל אורז ואטריות יחדיו. במקרה זה צריך לדעת מה יחס התערובת: האם לברך בורא נפשות או מעין שלש אם כמות הקמח מ5- מיני דגן: עד 12.5% - בכל מקרה יברך בורא נפשות. ולענין ברכה ראשונה - אם ניכר טעם הקמח מ5- מיני דגן - יברך “מזונות”, אחרת - “שהכל”. בין 12.5%-16.6%- מקרה זה בספק ולכן לא יאכל מאכל כזה. כי יש אומרים ש"אכילת פרס" היא 3 ביצים, ויש אומרים 4 ביצים. בין 16.6%-50% - אם משער שאכל "כזית" מקמח 5 מיני דגן (בהתאם ליחס התערובת) בזמן של 4 דקות - יברך "מעין שלש". אחרת יברך "בורא נפשות". מעל -50% אם אכל "כזית" ב4- דקות - יברך "מעין שלש".