מספר סידורי: 141812
שאלה:
רבנו היקר שלום, אני חוזר בתשובה ויש לנו קושי רב בחינוך
הילדה הבכורה שלי בת 5.5 שתהיה בריאה, הילדה עקשנית
מאוד,בוכה מכל דבר קטן,על כל דבר קטן היא עושה פרינציפ,
לאשתי קשה מאוד להתמודד עם ההתנהגות שלה והיא לפעמים
יוצאת מדעתה, חשבנו לקחת את הילדה לטיפול ולייעוץ אך אני
מקווה שאתה תוכל לעזור לנו, תודה רבה.

תשובה:
הורים יקרים שלום וברכה.
א) חינוך ילדים זה בראש ובראשונה עבודה על המידות
ב) הילדה לא עושה פרנציפ , היא פשוט בוחנת גבולות
ג) כל זמן שהיא רואה שאתם נכנעים בפניה היא תמשיך
ד) הילדה צריכה להבין שהיא לא זו שמנהלת את הבית

למה זה קורה ומה אפשר לעשות?
זה קורה מסיבה אחת הילדה שלכם זקוקה לגבול ברור
למשמעת , לריסון. ברגע שההורים חלשים מול הילדה
היא בוחרת לעשות מה שבאפשרותה לעשות. זה דפוס
התנהגות מצוי מאוד בקרב ילדים אתם לא צריכים
לדאוג או להיכנס לפניקה, פשוט להיות עם אצבע על
הדופק ולהתחיל לשמש דוגמא אישית טובה ולהתחיל
להשתמש בכלים שאתן לכם. ילדים בד"כ חושבים
שהכל שייך להם. הצעצוע שלי , הבית שלי , אבא שלי
חדר שלי , עוגה שלי הכל שלי.. זה מצוי מאוד. אל
חשש , אף פעם לא מאוחר מדיי , אם הילדה שלכם
עקשנית תתעקשו יותר. אם תרחמו עליה יותר מדיי
לא רק שלא תתנו לה כלים טובים בהמשך ח"ו , היא
תתנהג כך גם כלפי הסביבה , גם כלפי החברות שלה
מה שיגרום לה למשברים חברתיים ואולי אף בידוד
חברתי. אם תשכילו לשקף לה את המצב ולהיות תקיפים
איתה בגיל צעיר , אט אט היא תבין שהיא לא מנהלת
כאן את העניינים ומהר מאוד היא תתאפס ותחזור להיות
ילדה מקסימה ומחונכת. אתם פשוט צריכים להיות חזקים
ולא לרחם עליה יותר מדיי. גם אם לפעמים אתם מרגישים
שאתם קשים מדיי , או קשוחים מדיי , אל תחששו , אתם
בסדר גמור. תהיו חזקים , והכל יבוא על מקומו בשלום.
ובסוף כשהיא תגדל היא תעריך אתכם מאוד על החינוך
הנפלא שנתתם לה , תאמינו לי.

הדרכה מעשית מפורטת + טיפים מעולים בחינוך.
1) חשוב שהילדה תבין שבדיוק כשם ש-"לה" יש רצונות
גם לכם יש רצונות והרצונות שלכם לא פחות חשובים 
מהרצונות שלה. וגם אם בהתחלה היא תביע אי שביעות
רצון , אל תתרגשו בסוף היא תבין שאתם מחליטים לא היא.

2) אל תישברו, תהיו חזקים ותהיו עקביים, אם תהיו חזקים
שבוע שבועיים ואח"כ תוותרו, זה לא יעזור, היא שוב תחזור
לבכי ולצעקות לעקשנות ולהתרסה. אתם חייבים עקביות !

3) זיכרו ! לפני האור תמיד יש חושך גדול. לפני הלידה יש
צירים כואבים. אל תאבדו שליטה , הילדים רוצים לראות 
שאתם נשברים ומרסקים , מאבדים שליטה כועסים וצועקים
אל תצליחו לשלוט בעצמכם ולא תיכנעו, בסוף תראו אור
גדול ושינוי עצום בקרב הילדים. ובפרט בגיל צעיר כשידכם
על העליונה והילדים בד"כ מקבלים בסוף את מרותכם.
הרבה יותר קשה לנסות להשפיע על נערים מתבגרים.

4) אל תתנו להם להמשיך להשתמש באותו נשק שוב ושוב
כשהילדים רואים שהבכי שלהם והעקשנות שלהם משתלמים
הם ממשיכים באותם דפוסי פעולה עד שיקבלו את מבוקשם
כי דיי ברור להם שאתם חלשים ואתם לא עומדים בפניהם.
ברגע שהם יבינו שזה לא משפיע על החלטתכם הם ייכנעו.

5) אני רוצה להשתמש בדוגמא קלאסית שמצויה מאוד אצל
תינוקות בני שנה, שנתיים, ואפילו בגיל 3. ההורים מחליטים
שהילדה צריכה לישון, היא כמובן לא רוצה לישון לבד כי היא
רוצה לישון בחדר של אבא ואמא, כל זמן שאתם מאפשרים
זאת ונכנעים, היא תמשיך לבכות ולדרוש זאת, אם תבהירו
לה שזה לא שייך ובלתי אפשרי. היא תפסיק לבכות. בפעם
הראשונה היא תבכה ותתסכל אתכם שעתיים שלימות, אח"כ
היא תתעייף , בפעם הבאה היא תבכה רק שעה , עד שעם
הזמן הבכי והתסכול ייעלמו והיא תעלה לישון בקלות. כמובן
שכל התהליך הזה חייב להיות מלווה בחיבוקים , חיזוק חיובי
המון אהבה ודרך ארץ , לא לצרוח , לא להשתולל , לא להכות
פשוט להיות ברורים , עקביים , לתת חיבוק נשיקה ולכבות
את האור. זה קשה , אבל זה משתלם בהמשך. היא תפסיק
לבכות ותתחיל להבין שיש לה הורים שיודעים לעמוד על שלהם

עצות טובות נוספות.
1) כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים - משמעת ברורה
2) שמאל דוחה וימין מקרבת - גבולות והרבה חיזוק חיובי
3) חנוך לנער ע"פ דרכו - כל ילד דורש תשומת לב אחרת
4) הילדה בודקת סף תסכול  - אל תאבדו את השליטה
5) התחום הקוגנטיבי שלה מתפתח - היא זקוקה לתיווך
6) זמן איכות - הילדה שלכם זועקת לתשומת לב וזמן !!!
7) אין ייאוש בעולם כלל - אל תתנו לה לתסכל אתכם !!!
8) תפילה עושה מחצה - 50% מהחינוך תלוי בתפילה
9) איזהו חכם הלומד מכל אדם - אין חכם כבעל הניסיון
10) גדול כח החבורה להחליש הניסיון - תשדרו על אותו גל
11) מסגרת טובה - עליכם לרשום אותה למסגרת טובה 
12) תרופות טבעיות - לפעמים תרופה עשויה להועיל המון.
13) בית רגוע ! ילדים רגועים - האווירה בבית משפיעה
14) חוסר בטחון ובהתפרצויות זעם - זו דרישת תשומת לב.

שאלות ותשובות דומות.
1) אשתי מכה את הילדים ומוציאה אותי ואותם מדעתנו
2) יש לנו ילד בן תשע שסובל מפחדים ורצינו לקבל עצה
3) אם הייתי מכירה אתכם, לא הייתי בוכה כל כך הרבה
4) קשה לי מאוד עם הבת שלי והיא רק בת 3 מה עושים?

לסיכום: אם הילדה עקשנית , תתעקשו איתה גם. היא צריכה
לדעת מי מכתיב כאן את הכללים. זה לא ברור לה כי אתם כל
הזמן מוותרים לה. וגם אם היא בוכה אל תתרגשו יותר מדיי ,
בכי זה בסך הכל "שפה" זו הדרך שבה הילד מביע את כאבו ,
תראו בזה סוג של "שפת תקשורת".

נ.ב - ילדים טובים הם פירות של הורים חזקים. בהצלחה לכם.
...
   
  
  
...



תגיות:
ילדה עקשניתילדה מפונקתחינוך ילדיםבוכה מכל דברבכיגבולות ברוריםמשמעתקושי בחינוךטיפולייעוץ