איך לנהוג בצניעות בחברה חילונית
מספר סידורי: 158633
שאלה:
תשובה:
שלום וברכה, נחלקו הפוסקים האם מותר לאשה ללכת
עם שיער פזור או לא. טעם האוסרים הוא משום
צניעות (סימן עה' ס"ק יב') אולם, לדעת מרן הרב עובדיה
יש להקל בזה (שו"ת יביע אומר ח"ד חלק אבן העזר סימן
ג' אות א',ב') לכן אם את פוסקת לפי הרב עובדיה יש להקל.
לגבי הבגדים, אין ספק שראוי שהבגדים לא יהיו ממש צמודים
ולא יבליטו צורת הגוף כמובא בחז"ל (שבת יב. כתובות מח.)
לגבי אורך החולצה והמכנס, יש לדאוג שהחולצה תהיה אחרי
המרפק ואחרי הברך לפחות 10 ס"מ. יותר מזה זו כבר חומרה,
וכבר אמר החזו"א: סנטימטר אחד בשרוול זה קילומטר ביראת
שמים של הילדים בע"ה.
בעניין העבודה, תתנהגי רגיל, תדברי עם מי שאת רוצה כל זמן
שהדיבור הוא בענייני העבודה. להיפך, אם תשתקי ולא תדברי
זה יבליט אותך יותר, צניעות משמעותה לא להתבלט, אם תהיי
שונה מאוד מכולם, זה גם חוסר צניעות. לכן ראוי שתתהגי כרגיל
פשוט תשתדלי שהדיבורים יהיו בענייני העבודה.
לסיכום: פעם היה לי תלמיד שהיה "מתפדח" ללכת עם ציצית
הוא הרגיש לא נעים, עם הזמן כשהגיע לשיעורים ולמד על גודל
מעלת הציצית, הבושה התחלפה בשמחה. ככל שנלמד יותר על
מעלת הקדושה והצניעות ונבין גודל מעלת הדבר, נשמח יותר
ונתבייש פחות.
נ.ב - על קמחית נאמר: "מעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"
מדוע נאמר קלעי? ללמד ששני דברים עשתה קמחית שהועילו
לה שיהיו בניה גדולי עולם וגם מיתקה מעליה את הדינים. והם
א. שקלעה (קשרה) שיער ראשה. ב. שכיסתה שיער ראשה.
אז נכון שקימחית הייתה יחידה בדורה, אבל לפחות נלמד מכאן
כמה גדולה מעלתה של אשה שקולעת שיער ראשה. על אחת
כמה וכמה באשה נשואה, כפי שראינו בסוטה, שכדי לבזותה
היו פורעים שיער ראשה ("ופרע את ראש האשה") הכהן היה
סותר קליעת שיערה, מכאן שכבודה של אשה הוא קליעת שיערה
והתלמוד הבבלי כבר דרש מאותו פסוק "אזהרה לבנות ישראל
שלא יצאו בפרוע ראש", זאת אומרת, לכל בת ישראל, פנויה
כנשואה, אסור לצאת מביתה בגילוי ראש, וכך נפסק להלכה
בשולחן ערוך. (אע"פ שראינו שהרב עובדיה מקל ברווקות).
לסיכום: אני חושב שראוי לכל בת מלך להתחזק בצורה הדרגתית
יש הרבה הלכות והרבה חומרות והרבה סגולות, אבל החכמה
היא לקבל הכוונה ממישהי שמכירה אותך, רבנית, רב. נכון שיש
הלכה ברורה, אבל יש הבדל בהוראה שמורים לחרדית מבית
לבין בעלת תשובה, זה לא שחור ולבן, זה תלוי הרבה באדם
ביכולות שלו, במדרגה שבה הוא נמצא ובמסוגלות שלו להכיל
את הדברים, "כל דבר בעתו ובזמנו".
נ.ב - אני חושב שככל שתתקדשי יותר ותלמדי על גודל מעלת
הצניעות ותהיי במסגרת טובה עם רבנית שתוכל לכוון ולהדריך
אותך, הכל ייראה אחרת. אני מברך אותך שתזכי לשמוח בכל
מה שאת עושה ולעשות דברים מתוך הלב ובשמחה גדולה
ולא לעשות דברים מתוך כפייה וסבל, רק בגלל שזה כתוב
בהלכה. תמצאי מקום שיאהיב עליך את התורה וההלכה ואז
לא רק שתקיימי את ההלכה, גם תזכי לשמוח ולא להרגיש
עצובה, מכוערת, או להצטער. ההפך הוא הנכון, בהצלחה.
תגיות:
צניעותחברה חילונית
שאלה:
שלום וברכה! יש לי שתי שאלות שאשמח לשאול, הראשונה היא עד כמה צריך להתלבש צנוע, האם שיער פתוח ובגדים צמודים אך אחרי המרפק ואחרי הברך זה אסור, אני אוספת את השיער אני מרגישה ממש מכוערת ולא כיף לי לצאת ככה מהבית , מה הלכה ומה נקרא בגדר חומרה, בנוסף אשמח לדעת איך צריך להתנהג אם נאלצתי לצורך עבודה להיות בחברה חילונית למשך תקופה לא ארוכה, איך עליי לנהוג ,האם אני צריכה לא לדבר עם אף אחד, ואם יש נגיד בנות דתיות אז איתם אני יכולה לדבר ועם אחרות לא ,זה הרי יכול גם לפגוע, אשמח לדעת איך עליי להתנהג, תודה רבה רבה
תשובה:
שלום וברכה, נחלקו הפוסקים האם מותר לאשה ללכת
עם שיער פזור או לא. טעם האוסרים הוא משום
צניעות (סימן עה' ס"ק יב') אולם, לדעת מרן הרב עובדיה
יש להקל בזה (שו"ת יביע אומר ח"ד חלק אבן העזר סימן
ג' אות א',ב') לכן אם את פוסקת לפי הרב עובדיה יש להקל.
לגבי הבגדים, אין ספק שראוי שהבגדים לא יהיו ממש צמודים
ולא יבליטו צורת הגוף כמובא בחז"ל (שבת יב. כתובות מח.)
לגבי אורך החולצה והמכנס, יש לדאוג שהחולצה תהיה אחרי
המרפק ואחרי הברך לפחות 10 ס"מ. יותר מזה זו כבר חומרה,
וכבר אמר החזו"א: סנטימטר אחד בשרוול זה קילומטר ביראת
שמים של הילדים בע"ה.
בעניין העבודה, תתנהגי רגיל, תדברי עם מי שאת רוצה כל זמן
שהדיבור הוא בענייני העבודה. להיפך, אם תשתקי ולא תדברי
זה יבליט אותך יותר, צניעות משמעותה לא להתבלט, אם תהיי
שונה מאוד מכולם, זה גם חוסר צניעות. לכן ראוי שתתהגי כרגיל
פשוט תשתדלי שהדיבורים יהיו בענייני העבודה.
לסיכום: פעם היה לי תלמיד שהיה "מתפדח" ללכת עם ציצית
הוא הרגיש לא נעים, עם הזמן כשהגיע לשיעורים ולמד על גודל
מעלת הציצית, הבושה התחלפה בשמחה. ככל שנלמד יותר על
מעלת הקדושה והצניעות ונבין גודל מעלת הדבר, נשמח יותר
ונתבייש פחות.
נ.ב - על קמחית נאמר: "מעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"
מדוע נאמר קלעי? ללמד ששני דברים עשתה קמחית שהועילו
לה שיהיו בניה גדולי עולם וגם מיתקה מעליה את הדינים. והם
א. שקלעה (קשרה) שיער ראשה. ב. שכיסתה שיער ראשה.
אז נכון שקימחית הייתה יחידה בדורה, אבל לפחות נלמד מכאן
כמה גדולה מעלתה של אשה שקולעת שיער ראשה. על אחת
כמה וכמה באשה נשואה, כפי שראינו בסוטה, שכדי לבזותה
היו פורעים שיער ראשה ("ופרע את ראש האשה") הכהן היה
סותר קליעת שיערה, מכאן שכבודה של אשה הוא קליעת שיערה
והתלמוד הבבלי כבר דרש מאותו פסוק "אזהרה לבנות ישראל
שלא יצאו בפרוע ראש", זאת אומרת, לכל בת ישראל, פנויה
כנשואה, אסור לצאת מביתה בגילוי ראש, וכך נפסק להלכה
בשולחן ערוך. (אע"פ שראינו שהרב עובדיה מקל ברווקות).
לסיכום: אני חושב שראוי לכל בת מלך להתחזק בצורה הדרגתית
יש הרבה הלכות והרבה חומרות והרבה סגולות, אבל החכמה
היא לקבל הכוונה ממישהי שמכירה אותך, רבנית, רב. נכון שיש
הלכה ברורה, אבל יש הבדל בהוראה שמורים לחרדית מבית
לבין בעלת תשובה, זה לא שחור ולבן, זה תלוי הרבה באדם
ביכולות שלו, במדרגה שבה הוא נמצא ובמסוגלות שלו להכיל
את הדברים, "כל דבר בעתו ובזמנו".
נ.ב - אני חושב שככל שתתקדשי יותר ותלמדי על גודל מעלת
הצניעות ותהיי במסגרת טובה עם רבנית שתוכל לכוון ולהדריך
אותך, הכל ייראה אחרת. אני מברך אותך שתזכי לשמוח בכל
מה שאת עושה ולעשות דברים מתוך הלב ובשמחה גדולה
ולא לעשות דברים מתוך כפייה וסבל, רק בגלל שזה כתוב
בהלכה. תמצאי מקום שיאהיב עליך את התורה וההלכה ואז
לא רק שתקיימי את ההלכה, גם תזכי לשמוח ולא להרגיש
עצובה, מכוערת, או להצטער. ההפך הוא הנכון, בהצלחה.
תגיות:
צניעותחברה חילונית
