מספר סידורי: 48804
שאלה:
במשך הרבה זמן הקדוש ברוך הוא מחזק אותי ומכשל אותי עם ניסיונות באמונה בעניניי פרנסה ובכל זאת אני מרגישה שאני עדין לא שלמה באמונה כי מצד אחד אני יודעת שהכל מה' ופרנסה קצובה מראש השנה עד ראש השנה ולא יוכל להרוויח אפילו פרוטה מעבר למה שקצוב ואין צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם והרבה תלוי בכוונות בברכת המזון ובאמת שאני רואה הרבה ניסים גלויים בעניניי פרנסה והשגחה פרטית אבל... כשמציעים לי ת"ח שלומד כל היום אני מפחדת לקחת על עצמי את עול הפרנסה למרות שאני באמת רוצה תלמיד חכם. יצאתי כבר לכמה פגישות של שידוכים ואו שהוא לא מוכן לצאת לעבוד בשום מצב! דבר שמאודדד מרתיע אותי!!! כי למרות שאני לא מבקשת הרבה ואין לי בעיה לחיות בצניעות ולהוריד מעצמי בשביל שילמד וכל זמן שיש אפשרות אדרבה אני רוצה שילמד בכל זאת חשוב לי לדעת שבשעת הצורך (ושבע"ה לא נצטרך) הוא יצא לעבוד. או כאלה שעובדים ולומדים שאצלהם הטענה הפוכה קשה להם ללמוד כל היום! שזה גם מאודדד מרתיע אותי כי אם בע"ה יש אפשרות שילמד כל היום אז הוא לא מסוגל... מה לעשות??? אני באמת לא יודעת איך לגשת לסוגיה הזאת תעזור לי בבקשה!!! לאיזה דרך ללכת לומד או עובד ולומד??? אני באמת רוצה תלמיד חכם ואני מוכנה לוותר על הרבה בשביל זה אני מאוד אוהבת את התורה ואני מאוד רוצה בית של תורה אמיתי חרדי לגדל ילדים יראי שמים ואני מתפללת על זה המוןןןןןןןן אבל מה אני יעשה שבענין הפרנסה קשה לי זה רצון ה' וזה הכי טוב!! אני טובה בהרבה דברים אחרים עניניי הבית עיצוב בישול אני מאוד טובה אם ילדים ויש בי גם הרבה מידות טובות אני די חכמה ולמדתי גם הרבה על זוגיות ואני חושבת שאני מאוד בשלה להקים בית (ואני יודעת שהניסיונות קשים ושזה דורש הרבה עבודה) אני גם נראית בסדר גמור אבל הפרנסה.... מה אני יעשה???? לא מגיע לי ת"ח ירא שמיים כי אני לא יכולה לפרנס אותו???? דרך הגב אני בת כהן והבנתי שאני גם צריכה (לא רק רוצה) ת"ח אז מה עושים???

תשובה:
אחותי היקרה זה תלוי בך ובבעל , אם אתם מסוגלים כמובן שהדבר הטוב ביותר זה להתחתן עם בעל שלומד כל היום ! אחותי היקרה , אמר ריש לקיש, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנאמר: "זאת התורה, אדם כי ימות באוהל" ואכן יש הרבה תלמידי חכמים שמוסרים נפש על התורה הקדושה כדי להביא תורה לעולם. על שאלה זו כבר דנו בגמרא (ברכות לה:) : "במחלוקת הידועה בין רבי ישמעאל שאמר הנהג בהן מנהג דרך ארץ, לרשב"י שאמר: שיעסוק אדם בתורה בלבד, ואז ממשיכה הגמרא ואומרת: הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן, כרשב"י ולא עלתה בידן". ופירשו האחרונים שדרכו של ר' ישמעאל היא הדרך הראויה לרוב בני אדם, ואילו דרכו של רשב"י לא עלתה בידם של הרבים, משום שאין זו דרך לרבים אלא ליחידים. ואומר שם השפת אמת: שרבים שנהגו כרשב"י "ולא עלתה בידם" היינו, שלא הייתה להם עליה מדרך זו. כי מי שראוי לקבל על עצמו עול תורה, מי שראוי להיות בנבחרת של רשב"י הוא אדם שתורתו אומנותו, אבל לא כל אדם רגיל יכול. וגם הרמב"ם כותב בסוף הלכות שמיטה ויובל: בדברו על שבט לוי, המייחד עצמו לעבודת ה' , לפיכך הובדלו מצרכי העולם, לא עורכין מלחמה,,, אלא הם חיל ה', ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו,,, והלך ישר כמו שעשאו אלקים ופרק מעל צוארו עול חשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם, הרי זה נתבקש קדש קדשים. כלומר: מי שרוצה להיות בנבחרת של הרשב"י צריך שיהיו לו שתי תכונות עיקריות.
א. מידת נכונות להתנדב ולשרת בחיל ה', מבלי להתחשב בציפיות החברה ובמוסכמות הסביבתיות, אלא פשוט להרגיש שליחות ולמסור נפש עבור עם ישראל "נדבה רוחו והבינו מדעו" . ב. להסתפק במועט "ופרק מעל עצמו עול חשבונות הרבים". עד כאן הבהרנו מי ראוי להיות אדם שתורתו אומנותו , לא כל אדם מתאים אבל מי שמוכן למסור נפש ולשרת באותה יחידה אשריו ואשרי חלקו.

כעת בואי נבדוק מה לגבי האשה, איזו אשה מתאימה לחיות עם גבר כזה?

דרש הנציב (העמק דבר בראשית ד'), על נעמה אשת נח שהייתה נעימה במעשיה, נעימות האשה שלא תבקש מותרות הרבה, מכל שכן אם היא אשת אדם שהוא עובד אלקים, אשר יתר שאת לו אם אינו מבקש מותרות,,, ואז אשריו אם אשתו גם כן, אע"ג שאינה יכולה להטריד מוחה בעבודה ובדבקות, מכל מקום אינה מבקשת מותרות ואינה מטרדת דעת בעלה יותר משהוא רוצה מדעת עצמו" כלומר: אשת הגבר שנבחר להיות בסיירת של ה' יתברך צריכה להסתפק גם היא במועט , לא להטריד יתר על המידה את בעלה ולאפשר לו להתעלות בקדושה, בלי להטריד אותו בבקשת מותרות יתר על המידה, אלא גם היא צריכה להרגיש שליחות, ואז אשריה שאז כל התורה שהוא לומד שייכת לה והזכויות שלה לא פחות גדולות משלו.

זה לא אומר שצריכים להיות פרושים או מסוגפים, זה פשוט תהליך של חינוך עצמי לחיים של צניעות ושמחה, כי ברגע ששניהם מרגישים שליחים, הם יכולים לעבוד את ה' מתוך מנוחת הנפש ותודעה של שליחות, מבלי לצפות מהנאה מכתרה של תורה. חשוב רק לציין שלא מדובר בהתלהבות של חוזרים בתשובה, רצוי ששני בני הזוג יהיו אנשים רציניים שמבינים את חשיבות לימוד התורה ואת הזכות העצומה שנפלה בחלקם ובהתייעצות עם דעת תורה ימשיכו בשידוך ויזכו לעלות מעלה מעלה ולזכות להגיע למעלה שאין כדוגמתה

מצד שני אמרו חז"ל : (חגיגה ה') כשם שה' יתברך בוכה על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, כך ה' בוכה על מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, אז וודאי שאם מדובר באברך צעיר שמוכן למסור נפש על התורה מסירות הנפש שלו כבר מעידה עליו שירא שמים הוא שהרי שוקד ועמל הוא בתורה וחתן ראוי הוא! אך אם מדובר בבחור צעיר שרק עכשיו חזר בתשובה והוא בהתלהבות שלו הייתי מציע להתייעץ עם הרב שלו ולברר אם הוא בשל לשידוכין או לא וכן אם הוא למדן ושקדן או שמא "שחקן".

בנוגע לתורה ועבודה , הרי ידוע הדבר שהתנאים והאמוראים היו מתפרנסים וחוץ מכמה שהיו בעלי עושר מופלג והיו יכולים לעסוק בתורה ללא טרדת הפרנסה, ודאי שכל השאר נאלצו לקיים את עצמם ולהתפרנס, "רבן גמליאל אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון" כמו כן ידוע שהרמב"ם עבד כל ימיו לפרנסתו ואף דבר בגנות מי שמטיל עצמו על הציבור. וכן אמרו חז"ל: בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, יוצאים מהן מאה, למשנה יוצאים מהן עשרה, לתלמוד יוצא מהן אחד, כלומר 99% הנותרים יהיו בעלי בתים שמתפרנסים רוב שעות היום וקובעים עיתים לתורה, בכולל או בכל מסגרת אחרת. מכאן ניתן להבין איזה זכות יש לאשה שזוכה באותו אחד שבעתיד הופך להיות מורה הוראה בגמרא ! איזה זכות יכולה ליפול בחלקה של אשה שבעלה מוסר שיעורים במשנה , או בהלכה או מלמד מקרא, זו זכות שלא כל נערה זוכה לה ולכן כדי לזכות לכך , בת מלך צריכה להרגיש שליחות ! אם את מרגישה שליחות את ראויה להיות אשת ת"ח שתורתו אומנותו וגם אם קשה לך בהתחלה ה' יתברך יתן לך את הכוחות להתמודד.

אם קראת את כל התגובה שכתבתי ואת מרגישה שליחות , ויש בך את היכולת לעודד את בעלך ללמוד תורה, אני מברך אותך שתזכי להתגבר על התאוות , תתחזקי באמונה שלימה ותזכי לבעל שתורתו אומנותו

תגיות:
תורה ועבודה עובד ולומד