מספר סידורי: 153589
שאלה:


תשובה:
אחותי היקרה.
אם כל אחד יבחר לעצמו דרך, העולם ילך לטימיון
כשם שבמדינה יש חוקים וכולם צריכים לקיים אותם
כך לעולם יש חוקים. תחשבי מה היה קורה אם אדם
אחד היה אומר, אני עוצר בעצור בחורף אבל בקיץ לא
תמיד יוצא לי... חשוב שתביני, אף אחד לא יכול לשפוט
את העולם החילוני, אף אחד לא יכול לדון ילד או ילדה
שגדלו בבית חילוני ולצפות מהם להתנהג כמו דתיים
אבל ברגע שחושפים "חילוני" (קצת קשה לי המילה)
לחכמה, הם עולים מעלה מעלה ומיישמים לפעמים
לא פחות טוב מדתיים. יש לי תלמידים חילוניים
בעלי מידות מופלאות שהפכו להיות תלמידי חכמים
והלוואי שאזכה להיות במדרגתם.

אמשול לך משל למה הדבר דומה. נניח שבע"ה
את מתחתנת עם גבר מקסים. והוא מתחייב להיות
נאמן, עם השנים הוא מתחיל לפזול ימינה ושמאלה
באשמתו או שלא באשמתו, איך תרגישי? אם הוא
יגיד לך בחורף אני אהיה נאמן אבל בקיץ קשה לי
האם תקבלי את זה? ודאי שלא. את תרצי להתגרש
אבל גירושים הם לא פתרון, גירושים הם בריחה
מהתמודדות. הכי קל לבוא ולומר, דתיים לכאן
וחילונים לכאן. בואו נתגרש. לא שייך חלילה
אנחנו עם אחד ואנחנו חייבים ללמוד לקבל
אחד את השני, לאהוב אחד את השני, וללמוד
לקבל את השונה. כל צד צריך להתפשר כדי
לגרום לאחדות. כשחותכים חבל, כדי לקשור
אותו בחזרה מושכים קצת מכל צד וקושרים
ללמד אותך שכל צד צריך לוותר מעט. ועובדה
שאחרי הקשירה החבל יותר קצר אבל חזק !
בכל מקרה בנוגע לעניין שלנו, עם ישראל הוא
עם הנצח, יש דברים שאבותינו מסרו בעבורם
נפש, מתו על קידוש ה' כדי לא לחלל שבת או 
כדי לא לאכול אוכל לא כשר או כדי לא ליפול
לפריצות ולהיכשל בגילוי עריות. כיום כמעט
כל הדברים הללו הפכו להיות דבר שבשגרה
לסדום היינו לעמורה דמינו, ואני לא מאשים
את החילונים ח"ו להיפך, אנחנו תמיד צריכים
להאשים את עצמנו. "אבל אשמים אנחנו" אם
אני אומר לאחר טול קיסם מבין שיניך הוא ישר
יענה לי באותו מטבע: "טול קורה מבין עיניך"
החכמה היא שכל אחד יתקן את עצמו ויחד
נבוא לתיקון השלם. רק כך בונים אהבה ! כך
גם היא הדרך לפתור בעיות בשלום בית בין
בני זוג. אם כל צד יתעקש ולא יתפשר לעולם
לא יהיה שם שלום בית. אני מאמין שהקב"ה
נתן לנו מציאות שכזאת כדי שנלמד להתמודד
לאהוב, למסור נפש ולבנות בניין בצורה אמיתית
ע"י בירור האמת לאמיתה ושימוש דוגמא אישית.

כה גדולה ונפלאה הייתה קדושת המשכן, עד שאמרו
חז"ל כי הכבוד אשר שכן על הר סיני שכן במשכן
וכבוד ה' מלא את המשכן. המשכן היה מקום מנוחת
השכינה ולצורך עשייתו היה צורך אדם שמלא ברוח
א-לוהים בחכמה תבונה ודעת עד שהוצרך לזמן לצורך
המלאכה אדם חשוב ויקר כבצלאל בן אורי בן חור
שיתעסק במלאכת קודש הקודשים. וידוע שהמשכן
חשוב יותר מכל העולם כולו, שהעולם נעשה ביד אחת
"אף ידי ייסדה ארץ" והמשכן בשתי ידיים "מקדש ה'
כוננו ידיך".

ולמרות הכל, שבת גדולה וחשובה ממנו ולכן אין
מלאכת המשכן דוחה שבת. על השבת נאמר שהיא
אות קודש וברית עולם, השבת היא המתנה הטובה
שנתן לנו ה' מבית גנזיו, בשבת זוכה אדם לנשמה
יתירה, שבת היא מעין העולם הבא, העולם הבא נקרא
יום שכולו שבת. ת"ח נקרא שבת. מי ששומר שבת,
אפילו אם עבד עבודה זרה מוחלין לו. וכבר גילה מרן
הבן איש חי כי "גדול הפועל הנעשה מעסק התורה
ביום השבת אלף פעמים מן הנעשה מעסק התורה
של ימי חול" (בא"ח שמות שנה ב'(. המציאות של
שבת היא מציאות של למעלה מן הטבע. שבת
שקולה כנגד כל המצוות כולן ונקראת קודש. הקב"ה
בכבודו ובעצמו ברך את היום השביעי להיותו מקודש
מכל הימים ומי ששומר שבת זוכה להיקרא: "שותף"
של הקב"ה במעשה בראשית. ברית מילה נקבעה
ליום השמיני כדי שתעבור על התינוק לפחות שבת
אחת לשמירה וכולנו מצויים לשמור שבת ולהידמות
להקב"ה שגם הוא בכבודו ובעצמו שומר שבת.
מכאן נלמד עד כמה גדולה מעלת השבת.

אולם, מעלת האדם, גדולה ממעלת השבת, האדם
הוא נזר הבריאה, לכן ברא הקב"ה את כל העולם
ורק בסוף ברא את האדם שכל העולם מזומן לו,
אדם נקרא אדם מלשון אדמה, אדמה לעליון, שע"י
מעשיו זוכה להיות קרוב לבורא. "ותחסרהו מעט
מא-לוהים". עד שמצוות קטנות שעושה האדם בעולם
הזה מעלות אותו למדרגות גבוהות יותר מהשכינה,
כמו שאמרו חז"ל: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני
שכינה" ולאחר שהקדמתי לך את כל זה, דע כי פיקוח
נפש דוחה שבת, ללמדך שמעלת האדם גדולה
ממעלת השבת. ואפילו אדם חילוני שלא שומר תורה
ומצוות מצווה לחלל עליו את השבת, מכאן תביני עד
כמה גדולה מעלת האדם, אפילו אדם חילוני. לכן חשוב
לי מאוד שתביני שיש הבדל בין יהודי שקורא לחילוני
"גוי" ופוגע בכבודו ועובר ע"י זה על מצוות רבות. לבין
יהודי שנזהר מאדם שלא שומר תורה ומצוות במקרים
מסויימים לצורך קדושתו מבלי לפגוע בכבודו של האחר

בהלכה מובא שכל העובר על שאר המצוות הרי הוא
בכלל רשעי ישראל, אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי
הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגויים לכל דבריהם".
כלומר, העובר על אחת מכל העבירות שבתורה, אינו
נחשב מומר לכל התורה, ומתייחסים אליו כאל יהודי
שחטא. אבל העובדים עבודה זרה והמחללים שבת
בפרהסיא, אע"פ שלא חטאו כדי להכעיס והם שומרים
את שאר המצוות, קנסו אותם חכמים, שכל זמן שלא
יעשו תשובה, הרי הם כמומרים לכל התורה ודינם
כגויים לכל דבר (עירובין סט, ב; חולין ה, א). משמעות
הדבר שאין מקבלים מהם קרבנות בבית המקדש 
(רמב"ם מעשה הקרבנות ג, ד), ואין מצרפים אותם
למניין (מ"ב נה, מו), ואין שותים מהיין שנגעו בו,
ואין מצווה לגמול עמהם חסד כפי שמחויבים כלפי
כל אחד מישראל (אהבת חסד ח"א ג, ג) כמובן 
שהדברים מצריכים לימוד מעמיק והכוונה של דעת
תורה ולא כל אחד יכול לפרש את התורה ולעשות בה
כרצונו, אבל כיון שמדובר ביהודים שפוגעים ברגשות
הזולת ולא מכבדים אחרים, גם אותם לא מכבדים.
אם אדם רוצה לחלל שם שמים בסתר, זכותו, אבל
לחלל שם שמים בגלוי יש בזה משום התרסה ופגיעה
בכבוד האחר. וכשם שאף אדם לא רוצה שיפגעו 
בכבודו מן הראוי גם לאדם שלא שומר תורה 
ומצוות לא לפגוע ברגשותיהם של בני ישראל
בפרט כשאנחנו חיים בארץ הקודש כיהודים.
לא חסרים מקומות בעולם ששם חיים גויים, מי
שבחר לחיות ולגור בארץ הקודש מן הראוי שלפחות
יכבד את מסורת ישראל. אולם, כיום קשה מאוד לדון
יהודים שלא שומרים תורה ומצוות כיון שהם נולדו
לתוך מציאות כזאת וזו לא אשמתם, כל מה שנותר
לנו לעשות זה להתפלל עליהם, לאהוב אותם ולהראות
להם שיש דרך הרבה יותר נכונה, מדוייקת ומדהימה
לחיות את החיים בעולם. כפי שציווה הבורא, נכון
שלא כולם יקבלו את זה, אבל זה תפקידנו. להאהיב
את הדת ולא להשניא, ולכן לדתיים יש אחריות
גדולה ויהודי שמחלל שם שמים ופוגע בחבריו
צריך לעשות חשבון נפש.

אני רוצה לצטט לך מדבריו המדהימים של הרב
מלמד בעניין זה, כפי שמובאים בספרו פניני הלכה.

בדורות האחרונים, הורו למעשה כמה מגדולי
הפוסקים, שכל זמן שמחלל השבת אינו עושה
זאת בהתרסה, אין להתייחס אליו כאל עובד עבודה
זרה. מפני שבעבר, כשכל ישראל שמרו את השבת,
כל מי שחילל שבת בפרהסיא, אפילו לא התכוון
להכעיס, נחשב כמי שהפריש עצמו מישראל. אבל
בדורות האחרונים, שלדאבון ליבנו שמירת השבת
נפרצה אצל רבים מישראל, רק מי שמחלל שבת
בפרהסיא כדי להכעיס ולפגוע בתורת ישראל –
נחשב כעובד עבודה זרה, אבל המחלל שבת לצורך
עצמו, אינו נחשב כמי שהחליט להתנכר למורשת
היהדות (מלמד להועיל או"ח כט; בניין ציון החדשות
כג, ועי' פניני הלכה תפילה ב, ח). ולכן למעשה, אם
ירצה להצטרף למניין – מצרפים אותו, ומצווה לגמול
עמו חסד ככל ישראל. אמנם גם היום ישנם פוסקים
רבים שסוברים שדין מחלל שבת בפרהסיא כגוי.
ולכן גם מי שבגלל חינוכו והרגליו מתקשה לשמור
שבת, ראוי שלכל הפחות ישתדל להדליק נרות
שבת לפני השקיעה ולקדש על היין ולשמור מה
שיוכל, ועל ידי כך יראה בעצמו שהשבת חשובה
בעיניו והוא רוצה להתקשר למורשת עמו, ואזי
גם לשיטת המחמירים לא יחול עליו הדין החמור
של מחלל שבת בפרהסיא שנחשב כעובד עבודה זרה.

חובה לציין, שבכל אופן יהודי אינו יכול להתנתק
מיהדותו, וגם אם יעבוד עבודה זרה ויחלל שבת
בזדון ויעבור על כל העבירות שבתורה, הוא נשאר
יהודי, ונשמתו מקודשת בקדושת ישראל, אלא שהוא
רשע גדול, ועונשו חמור מעונש שאר הרשעים שלא
הפרישו את עצמם מישראל (זוהר ח"ב קנא, ב).
ולכן קבעו חכמים, שמצד אחד מתרחקים ממנו,
ומנגד, כאשר אפשר, משתדלים להחזירו בתשובה.
עד כאן תוכן דבריו.

האמת, כולנו מתנהגים כך. כשאחד מהילדים שלך
לא מתנהג בדרך הנכונה, יש לך 2 דרכים לחנך אותו
א. להסביר לו עם המון חום ואהבה שזה לא בסדר
ב. להזהיר אותו ולא לאפשר לו כל מה שהוא רוצה.
וזה סוד - "עשה טוב וסור מרע". כיון שמדובר בסוגייה
מאוד מורכבת ולא פשוטה, איני יכול להסביר לך הכל
על רגל אחת. אבל חשוב לי שתדעי שאני למשל בחרתי
להתחתן עם אשת חיל שבאה ממשפחה של חילונים
ואני מאוד מכבד אותם ולא מתנהג אליהם כאל גויים
וגם הם מאוד מכבדים אותי והם אנשים חמים ונפלאים
איך אנחנו מסתדרים? כשיש כבוד הדדי, כל צד יודע
לכבד את הצד השני. כי כל אחד מכבד את רצונו של
הזולת. אולם, כיון שאנחנו חיים במדינה עם ערכים
ולכל אחד מאיתנו יש חובות וזכויות, חייב להיות שביל
חייב להיות נתיב שכולם מסכימים עליו שמי שמכתיב
אותו הם מנהיגי האומה. כרגע מי שמנהיג אותנו הם
אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. לעתיד לבוא מי
שינהיג אותנו הם גדולי ישראל (לא אלה שמחופשים
לגדולים, אלה שה' יתברך יבחר בהם להנהיג אותנו)
כל זמן שאנחנו בגלות, המצב קשה, הפירוד עצוב
כל כך הרבה מפלגות, פלגנות, שנאת חינם. זה 
בדיוק מה שהחריב את בית המקדש. אבל בע"ה
בקרוב ממש, נזכה כולנו להתאחד כאיש אחד בלב
אחד ונזכה לראות בגאולה הקרובה במהרה בימנו.
יש לנו 2 אפשרויות להתאחד, ע"י עבודה פנימית
בתוכנו. או ע"י שנאת אומות העולם ומלחמה עקובה
מדם. ברור לכולנו שהאפשרות הראשונה עדיפה
אולם, אם לא נצליח להגיע לזה בכוחות עצמנו
לא תהיה ברירה להקב"ה אלא להזכיר לנו שיש
צרות הרבה יותר חמורות בחוץ. וכשלא מתאחדים
מגלים חולשה כלפי האוייב. תנסי לזכור איך כולנו
היינו מאוחדים כשחטפו לנו חייל. אף אחד לא שאל
מאיזה מחנה הוא, ימין או שמאל? דתי או חילוני?
כולם התפללו, התאחדו, כך יהיה בגאולה בקרוב.

לסיכום: נכון שיש בתושב"ע דינים שבעניינים מסויימים
דינו של חילוני (מחלל שבת בפרהסיא) הוא כ-"גוי" אבל
חלילה לנו לומר שחילונים הם גויים, כיון שהתורה היא
מכלול של הוראות זהירות כדי שלא יבוא אדם למצב 
שבו הוא מאבד מקדושתו, עליו להיזהר ולכן במקרים
מסויימים צריך לנקוט במשנה זהירות אבל חלילה לא
לפגוע באף אדם. אלא לפעול בחכמה כדי לכבד מאוד
כל אדם, וכדי לא להינזק.

נ.ב - אמשול לך משל למה הדבר דומה. נניח שאת
יוצאת לחו"ל ואת רואה גוי יפה תואר, אסור לך לפגוע
בו נכון? למה? כי גם גויים נבראו בצלם. נכון? אבל
אסור יהיה לך לאכול מהמאכלים שלו. למה? כיון 
שיש הלכה וההלכה אוסרת ומזהירה אותנו מאוד.
כך להבדיל אלף אלפי הבדלות יהודים ששומרים
תורה ומצוות, צריכים להיזהר מיהודים אחרים
שבטעות (תינוקות שנשבו) ולא במודע עלולים 
לגרום להם לאובדן השפע. אולם, זה לא אומר
שחלילה צריך להרחיקם, להיפך, מצווה עלינו
לקרבם ולאהוב אותם. "ואהבת לרעך כמוך"
ולאט לאט ובהמון חום ואהבה להסביר להם
לאיזה עם נפלא הם שייכים ואיזה יהלומים הם.
...
  
...



תגיות:
חילונידתיגויגויההלכה