מספר סידורי: 142242
שאלה:
שלום לרב, רציתי לשתף בקצרה, אני כרגע עובדת בפעוטון
וממש קשה לי שם הקבוצה קשה והמנהלת,לא כ"כ אנושית.

אני מאוד מתוסכלת מהעניין ומתסכלת מאוד את בעלי, אחרי
החתונה עברתי לגור עם בעלי בעירו, מאז אני פשוט לא
מוצאת שום עבודה , חוץ מילדים שלחתי הון תועפות של
קורות חיים ואין שום פניה שנענית ומאוד קשה לי ואני גם
לא רוצה, כרגע אני לומדת הנהלת חשבונות מקצוע שאני
מאוד אוהבת ומנגד ממש קשה לי על הבכיינות שלי ומזה
שאני כל הזמן מתלוננת, אני מודה לה' על הפרנסה ועל זה
שיש לי סדר יום אבל העבודה כ"כ קשה וכ"כ לא מתוגמלת,

בנוסף רוב היום אני בחדר עם הילדים אין אינטראקציה עם
מישהי, פשוט כלום וגם בעיר הזו אין לי משפחה ואני לבד
עם התינוקת שלנו בכל ערב עד שבעלי חוזר מהעבודה
ומהכולל והתפילות. אני מאוד מתוסכלת. מה לעשות?

תשובה:
שלום וברכה.
א) אם כרגע זה מה שה' זימן , תמשיכי לעבוד שם.
ב) בד בבד תמשיכי לשלוח קורות חיים ולחפש עבודה.
ג) את יכולה לשלוח גם לעיר אחרת לא חייב רק בעיר שלך.
ד) אני מאוד מבין את התסכול שלך, אבל לחץ לא יפתור דבר.
ה) עבודה אינטנסיבית תקשה עליך , את בתקופת לימודים.
ו) נסי לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את הריקה
ז) תלכו לבקר יותר את המשפחה שלך זה חשוב
ח) כשאת לבד תאזיני לשיעורים והרצאות.

הערה: אין לך מושג עד כמה גדולה הזכות שיש לך, שאת
משמחת את בעלך ומאפשרת לו ללמוד תורה ולהתפלל כל
יום במניין, אם היית מבינה כמה גדולה הזכות שלך היית
בוכה מהתרגשות ולא מתסכול. מצד שני אני לא רוצה
שתהיי עצובה, חשוב שתשמחי ותאהבי את מה שאת
עושה. לכן תמיד תזכירי לעצמך שזו תקופה זמנית
שתחלוף. תשאירי לנו את שמך ונברך אותך.

אני רוצה לשתף אותך בסיפור מצמרר. 
לפני כמה שנים נפטרה אמא של הרב ינון יונה בירושלים
והרב עובדיה יוסף ביקש שיקחו אותו לנחם את המשפחה
הרב היה מבוגר מאוד והיה לו קשה ללכת , אבל הוא
עלה במדרגות קומה ועוד קומה (לא הייתה מעלית) רק
כדי לנחם את המשפחה, כשהרב הגיע כולם היו המומים
שאל הרב ינון יונה את מרן הרב עובדיה, במה זכינו? 
למה הרב טרח כ"כ להגיע? ענה להם הרב , כשאשתי
הייתה בהיריון, אני הייתי אמור להתבטל מלימוד תורה
ולהשגיח על הילדים, לשחק איתם, להאכיל אותם, עד
שאשתי תבריא ותתחזק , זה מצריך המון שעות והמון
זמן. אמא שלך שמעה את זה והחליטה לעשות הכל
במקומי , בכל הלידות של אשתי היא הייתה מגיעה
אלינו הבייתה ועושה הכל. היא הייתה אומרת לי: 
"הרב תלמד תורה, אני אדאג לילדים". לכן ראיתי
לנכון לעזוב הכל ולהכיר לה טובה. אשה שמעריכה
את לימוד התורה היא אשה גדולה. 

לסיכום: אשריך ואשרי חלקך שאת מוסרת נפש
עבור בעלך, אל תצטערי, שכרך הרבה מאוד, את 
פשוט עדיין לא יודעת כמה גדולה מעלתך וכמה גדול
שכרך, אבל אני מודיע לך שאין קץ לגודל שכרך בעולם
הזה ובעולם הבא. בד בבד, תזכרי שזו תקופה זמנית
בע"ה בהמשך כשתסיימי בהצלחה את לימודיך את
תמצאי עבודה טובה ותזכי לחיים טובים ומאושרים.